החלטה בתיק תא"ק 18692-10-10

זו בקשת רשות להגן, שהגיש המבקש 2, ובגין תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר ע"ס 127,413 ש"ח ובגין חוב.

המשיב, טוען כי הנתבע 1 (להלן:"החייב") מנהל אצל המשיב חשבון עו"ש מס' 527168. נטען, כי ביום 4.9.07 קיבל החייב מהמשיב הלוואה ע"ס 120,000 ש"ח ובהתאם "לכתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה", עליו חתום החייב. הנתבע 2 (להלן:"המבקש"), ערב בערבות אישית ומתמדת למלוא חוב החייב בגין ההלוואה, המבקש הינו "ערב יחיד". נטען, כי החייב הפר התחייבויותיו כלפי המשיב ולא החזיר את ההלוואה כמתחייב וחלק מן התשלומים אשר זמן פירעונם חלף, לא שולמו בפועל ונצברו סכומים בפיגור בחשבון ההלוואה. עקב ההפרה העמיד המשיב את מלוא יתרת סכום ההלוואה לפרעון מיידי. נטען, כי מאחר והמבקש הינו ערב יחיד ,לאור סכום ההלוואה, הוא נתבע ביחד ולחוד עם החייב לשם פירעון מלוא ההלוואה.

עוד טוען המשיב, כי ביום 1.11.09 קיבל החייב מן התובע הלוואה נוספת,שנייה, בסך 23,700 ש"ח והכל בהתאם ל"כתב התחייבות בערבות להחזרת הלוואה". החייב הפר התחייבויותיו כלפי המשיב ולא החזיר את ההלוואה השניה כמתחייב, נטען כי המבקש ערב גם להלוואה זו והינו ערב מוגן, ולא נתבע במסגרת תביעה זו .

המבקש, מאשר כי חתם כערב יחיד על ההלוואה הראשונה וכערב מוגן להלוואה השניה ,וטוען כי המשיב הפר חובות גילוי תום לב ונהג ברשלנות כלפיו, ובקשר לערבות על ההלוואות שלקח החייב, אחיו, ואינו חייב להחזיר את ההלוואות במקום החייב.  עוד נטען, כי לא קיבל כל הסבר לגבי ההלוואות שהתבקש לערוב להם ולא קיבל הסבר לגבי מצב החשבון והתנהלותו של החייב בחשבונו ועובר למתן ההלוואה. נטען כי חתם ערבות על ההלוואות בשתי הזדמנויות ולא אצל המשיב. המבקש הגיע לסניף הבנק בבאר שבע וחתם על המסמכים אצל הפקידה במקום, וללא קבלת הסבר לגבי מהות ההתחייבות. עוד נטען, כי לא קיבל העתק מהסכמי ההלוואה עובר לחתימה, ועל מנת לעיין בהם באופן מסודר  כנדרש.  נטען, כי המשיב אינו ממציא מסמכים כנדרש, ולא גילה כי החייב הינו לקוח מוגבל. נטען להסתרת פרטים מהותיים בנוגע למצב החשבון והתנהלות החייב בו, וכי היה על המשיב להודיע למבקש בכתב על אי תשלום, ההלוואה על ידי החייב ,ובטרם העמדת ההלוואה לפרעון, ויכול והיה נכנס בנעלי החייב ומשלם את ההלוואה כסדרה.

לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון  אני מחליט ליתן למבקש רשות להגן המותנית בהפקדת ערובה.

ככלל, על מנת שבקשת הרשות תתקבל,די בכך, שהמבקש יראה הגנה לכאורה. דהיינו, המבקש יהיה זכאי לקבל רשות להתגונן, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה.

ראה:  א. גורן,   סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה שביעית, עמ'  310

           ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה , מהדורה שמינית (( 2006 מעודכנת

           ומתוקנת עמ' 155 ועמ' 200-209.

אין חולק כי הועמדו לחייב שתי הלוואות ושעליהן חתום המבקש כערב. וכאשר לטענת המבקש הוסתרו ממנו פרטים מהותיים, ואילו היה יודע , יכול והיה נכנס לנעלי החייב. במהלך הדיון, הוצג למבקש טופס גילוי מידע, שהמבקש אישר שחתום עליו, אך לטענתו לא קיבל מכתבים "אפילו לא מכתב אחד. בחיים לא קיבלתי מכתב אחד בבנק" (עמ' 2 לפרוטוקול) , עוד ציין כי הכתובת שמצוינת על גבי המכתבים אינה כתובתו, ושמכר את הבית בכתובת הזו לפני 6 שנים.

לפי כללי השלב הדיוני, יש לאפשר בירור טענת המבקש שלכאורה מנוגדת למסמכים שהציג המשיב, ובתנאי שלא נקבע שהינה הגנת בדים. בנסיבות, כפסע בין קביעה כי מדובר בטענת בדים, לקבלת הבקשה, מה שמלמד בכל מקרה שמדובר בטענה דחוקה ביותר, כך שהאיזון הראוי בעניין, ונוכח כללי השלב הדיוני , מחד, שיש לתת למבקש רשות להגן, יחד עם זאת ,ונוכח היות הטענה דחוקה ביותר לטעמי, יש להתנות מתן הרשות בהפקדת ערובה, שאני קובע בנסיבות לסך   30,000 ש"ח שעל המבקש להפקיד, במזומן ו/או ערבות בנקאית צמודה למדדu בתוך 45 יום מקבלתו החלטתי .

בהעדר הפקדת ערובה תדחה הבקשה ויפסקו הוצאות.

לת.פ בעוד 50 יום.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, א' אדר  תשע"ב, 24 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: